הקטע הקודם          הקטע הבא

16/03/2002 : נקודה למחשבה :משהו קצת רציני

מנקודת מבט היסטורית ניתן לראות כי היו אלה אנשים שהעלו על הכתב את סיפורי התנ"ך. אנשים ערכו אותם והביאו אותם לציבור ככריכה אחת. מטרתם הייתה להביא את סיפורי התנ"ך בצורה זמינה ואמינה (שמרו על נוסח קבוע) לאנשים של הזמן ההוא. לא בטוח שהייתה להם ראייה היסטורית אבל עבודתם החשובה מאפשרת לנו היום הצצה רחבה אל ההיסטוריה המיתולוגית והבסיס של עקרונות היהדות. לולא עבודתם כנראה שהיהדות לא הייתה קיימת ובכלל ההיסטוריה האנושית לא הייתה קיימת.
לסיכום : לולא נכתבו ספרי התנ"ך לא הייתה היום יהדות ולא היינו יודעים כעם את סיפורי אבותינו. לולא נכרכו סיפורי התנ"ך לכריכה אחת הם היו נעלמים בשממון הזמן, המלחמות, הרעב והאסונות הטבע והתמורות החברתיות והמדיניות שהיו ב-4000 השנה האחרונות.
יצירות רבות שאנו יודעים על קיומם נעלמו עם תהפוכות הזמן מהסיבה שלא נפוצו מספיק ואנשים לא חשבו בזמנו לנסות להציל את היצירות עקב צרות מחשבה היסטורית.
אם מחר יהיה אסון עולמי והתרבות תיכחד. מה ישאר? איך שהוא נצליח לשמור את הספרים שיצאו במהדורות נרחבות כמו התנ"ך, הקוראן, הברית החדשה ועוד ספרים רבי-מכר כמו התפסן בשדה השיפון, עליזה בארץ הפלאות, הארי פוטר ועוד.
אם נזכור רגע את התנ"ך הרי שמה שישאר זה זיכרון העם שלנו עד לחורבן בית ראשון וזהו. כל ההיסטוריה שהיתה מאז תישכח.
אני מציע ליצור המשך לתנ"ך. צריך לתעד את כל ההיסטוריה היהודית מאז חורבן בית ראשון ולאגוד הכל בספר אחד קל לנשיאה, קל לקריאה. שכל ילד בן 8 יוכל לקרוא את כל ההיסטוריה של עמו תוך מספר ימים.
האמת היא שהתחלתי לעבוד על זה והתוצאה עד כה לפניכם .

20/03/2002, 21:25: התגובה של דודי
אוהד.
ראשית, מפתיע אותי הידע שלך בנושא.מעטים האנשים שמכירים את הנושאים הלו מקרוב. נושאים מאוד חשובים!
שנית, אני שמח על תגובתך המעמיקה...
שלישית, הערות על הערותיך:
1. לגבי עיקרון התפוצה: כאשר יש חורבן בסדר גודל שאני מדמיין -לאף אחד אין זמן להעתיק ספרים חשובים. אנשים מנסים לשרוד עם מים ומזון.
לכן - לפי דעתי הספרים האלה ( מכבים א' ומכבים ב') לא שרדו בדיוק מהסיבה שלא היו בתפוצה גדולה משום לא הוכנסו
ב"עיסקת החבילה" של התנ"ך. כך קרה להרבה ספרים יהודיים חשובים - היסטוריים ואחרים. אגב, רוב הספרים ששרדו - ומרביתם בלטינית או יוונית, שרדו מהסיבה שהנצרות הקדומה אימצה אותה לחיקה ונזירים המשיכו להעתיק אותה במשך השנים כנהוג אצלם. אצלנו, היהודים, העסק פחות היה בולט.
3. נכון שלא חסרים טקסטים המתארים את ההיסטוריה היהודית אך הם עבי כרס, כתובים בארמית או בשפה לא מובנת או ספרים אקדמיים. אף אחד מהם לא נגיש לעם בישראל ברמת קריאה יומיומית.
הייתי רוצה שהספר הזה יהפך להיות כמו ספר תהילים - שאנשים יסחבו אותו איתם במהדורות פיציות ויקראו אותו בזמנם החופשי.
אני לא רוצה שהספר יהיה רק לילדים ( למרות שאם ישיג רק את זה, דייני) אלא ספר לכל אחד, בכל גיל ובכל מקום.

20/03/2002, 19:47: התגובה של יואב ספיר
יש תקדים לטענתך. בימי החשמונאים (דהינו, בית שני) נכתבו בעברית (כמובן) שלושה ספרים על דברי אותם הימים. הספרים לא התקדשו על רקע המאבקים הפנימים בין פרושים לצדוקים (ציונים ופוסט ציונים בימינו...) ועל רקע האמונה הגוברת באיבוד הדרך (שוב...) ובכך שהקדושה עברה מעל ישראל (או משהו דומה). הספרים תורגמו מעברית ליונית והתקדשו לנוצרים כספרים "מחוץ למנין". אם איני טועה, אחד אבד לגמרי, התרגום של השני ליונית שרד יחד עם התרגום של השלישי (הסדר חסר משמעות...) ללטינית (מיונית).

פרטים נוספים תוכל למצוא תחת שלומציון (המלכה, לא התנועה של אריק...) מאחר ובתקופת שלטונה הם נכתבו.

אני לא בטוח לגמרי לגבי עקרון 'התפוצה' מאחר ושלושת הספרים הנ"ל לא שרדו פשוט משום שלא היו בעלי ערך חשוב מספיק להעתקה (ידנית כמובן) מדור לדור - ספרים אחרים, שאינם מקודשים, הועתקו והופצו. כלומר, אם חס ושלום יהיה חורבן בסדר הגודל שאתה מתאר, סביר להניח שהשורדים יעתיקו את הטקסטים שיהיו להם חשובים, כאשר קדושת טקסט היא נקודה משמעותית מאד. מאחר ולא חסרים טקסטים המתארים את דברי ישראל, מדוע הסיכום שלך יזכה לחשיבות כזו (שאני כמובן מאחל לו...)?

להערכתי, הקושי בדורות הבאים (גם אם לא יבוא, חס ושלום, חורבן) ינבע לא מהצורך לשמר את התעוד, אלא מהצורך לסנן מתוך 'ים' הספרות (העברית) של העשורים האחרונים את הטקסטים הראוים - משימה שתהיה ללא ספק קשה, מאחר ושיעור שומרי האמונים לאמת ישראל הולך ופוחת (ע"ע 'אקדמיה').

בהיבט הזה, אם אכן תוכל לכתוב ספר חינוכי קריא לילדים, הגדלים לבורות במקרה הטוב ולשקר במקרה הרע (ע"ע 'התנתנקות מהנאראטיב הציוני' - מרצה להיסטוריה אמר לי, אגב, כי אין בינינו לישראל בעת העתיקה שום קשר), הרי שספר כזה יהיה בעל ערך רב. מה גם שספרי דברי ישראל למבוגרים יש בכמות עצומה ולא בהכרח לטובה, כאמור...

בכל אופן, בהצלחה!